אז למה בעצם צריך ללדת עם דולה?
אולי כדאי שאתחיל לכתוב על הלידה של בני הגדול, לפני ארבע שנים: עשינו קורס מעולה לפני הלידה, שהכין אותנו בצורה הכי טובה ונכונה לנו ללידה. ידענו מהם שלבי הלידה, כיצד לדבר עם הצוות הרפואי, למה לצפות, על מה אפשר לוותר, מה חשוב, אילו שיבושים יכולים להתרחש ועוד. הרגשנו מאד מוכנים וכשהגיע היום הגדול ומצאנו את עצמנו נוסעים לחדר הלידה הבנו שהדבר היחיד שאנחנו לא יכולים להתמודד איתו זה הכאב הגדול.
לשמחתי בעלי הוא שותף תומך ומבין אך כאשר הוא נאלץ להתמודד מהצד עם הכאב בו הייתי נתונה הוא לא היה מסוגל לתת מענה מתאים, לתמוך באמת ולא רק להזדהות או לרחם.

בהכנות ללידה השנייה הרגשתי שהפעם אני רוצה חוויה אחרת. חשתי שככל שאני אוהבת וסומכת על בעלי, הוא לא מסוגל לתת לי את המענה המידי שלו אני זקוקה במהלך הלידה.

היו לי התלבטויות רבות עד שהחלטתי שאני רוצה ללדת עם דולה משום שידעתי שבן זוגי הוא כזה שאפשר לסמוך עליו, להישען עליו, להיעזר בו, להיתמך בו, אז מה פתאום שנכניס מישהי נוספת, זרה, ללידה שלנו, שהיא אירוע כל כך אינטימי??

מה זה בעצם "דולה"? דולה היא תומכת לידה וכשמה כן היא- תומכת בזמן הלידה.

את טלי פגשנו מספר פעמים לפני הלידה ושנינו חשנו שאותה נרצה עמנו בחדר הלידה. טלי הדריכה את שנינו ולמעשה ליוותה אותנו ליווי צמוד, אוהב ותומך מהחודש השביעי להריון.
כשפגשתי את טלי ידעתי שהיא האדם הנכון עבורי, שאותה אשמח "לארח" בחדר הלידה שלי. בדיעבד אני לא יודעת איך היינו עוברים את הלידה בלעדיה.

טלי הביאה עמה כלים שתמכו בנו בהתמודדות הפיזית והנפשית כאחד- בעיסוי, בתנועה, במילים הטובות, בנוכחות המרגיעה, ברגישות הגבוהה לצרכינו השונים.

נשמח מאוד להמליץ לכל מי שמעוניינת ולשתף בדברים נוספים.

גיתית ותמיר רונן.

Comments are closed.