ובטח ובטח שהיו עוד פרטים שנשמטו מהסיפור – הייתה ירידת המים שם אפהשהו אחרי פתיחה מלאה, שפריץ גדול עליי ועל הרצפה, מים קצת מקוניאליים וליאת מכינה אותי שיצטרך להיות רופא ילדים, בגלל זה, בלידה (שזה טבעי מים בצבע כזה בשלב כזה אבל זה הנוהל…ברור..אני מבינה.). ועוד המשך ירידה בתחילת הלידה עצמה. היה את היין תירוש ששכב שם ועדי זכר להציע שוב ושוב אבל אמה ממש לא רצתה. היה את המוניטור שהיה כמו חבר צמוד, פרטנר של הלידה הזו. לא זז ממנה לרגע והיא ממש הסתדרה איתו. היו כמה מילים שהחלפנו עם ליאת על קרית אונו, על העדינות בוקר שלה וכמה משמרות לילה היא עושה, היו התפרים שמי רוצה לזכור בכלל. תפרים כואבים. אני ואמה מכריחות את ליאת לבוא ולתת יד. מתישהו לאנה מחליפה אותה. תפרים שבסופם האצבעות של התופר במקומות לא נעימים שאמנע מלהזכיר. נראה סיוט גדול שאחריו בא חיבוק גדול. שמחתי שאמה כל כך יודעת להיתמך. איזו עוצמה נשית. להרגיש את הכל. כשהכל נגמר ליאת הציעה פיטוצין לכיווץ הרחם ואמה ידעה בבירור שלא צריכה. מזלה. למה לענות את הרחם אחרי כל מה שעברה. והמזל (שוב!) שליאת גם לא שכנעה, לא לחצה, בכלל מזל שהיא שאלה.. היא בעצמה כשביררתי איתה והרגשתי את התגובה, היא בעצמה לא מאמינה בזה אבל זה הנוהל ולהציע היא צריכה. כמו שגם התמזל לנו והיא – לקרוא לרופא ולשאר המיילדות "שכחה".

ומה זו הלידה הזו בשבילי? בשורה התחתונה…

לידה שבה ראיתי חזק כמה ניסים ברצף צריכים כדי ללדת לידה טבעית בבית חולים. כמה גדול האתגר. כמה מזל נדרש. וגם — תמיכה כמובן.

לידה שבה נזכרתי חזק למה בעל לא צריך להיות איש המקצוע והדולה בלידה

לידה שבה זכיתי ללוות אישה חיובית, שאוהבת את החיים וחושבת נקי וטוב בתוכם. כששמעה את הפתיחה כשהגענו אמרה 'מזל שלפחות יש פתיחה'. כשסיימו את התפרים והבעתי אמפתיה כשאמרתי שזה באמת לא קל, היא ענתה, 'לפחות מזל שאנחנו אחריי'. כשנשברה לרגע, ידעה מול מי להישבר, לא ביזבזה אנרגיה על כעסים. אישה שיולדת ממקום כל כך טהור. אוהב. חיובי. וכל כך חזקה! ואני מאמינה שאישה בחייה – כמו בלידתה.

ובעיקר – זו הייתה לידה שבה זכיתי לתמוך עם כל כך הרבה אהבה! הרגשתי קרובה כמו לחברה ותיקה וטובה.

וסתם לקוריוז..זו הייתה גם פעם ראשונה בחיי ששילמתי 100 שקל על חנייה (תל אביב המקסימה..)

מזל טוב

ואהבה גדולה גדולה,

תודה על הזכות שקיבלתי לעבוד בעבודה כל כך חיה, שכשמסיימים אותה עוד בא לשבת ולכתוב עליה

טלי

Comments are closed.