14 years, 5 months ago
סגור לתגובות
פורסם ב סיפורי לידה
הלידה של מיכאל – לידת בית
אני שמה לב שרגלי מגואלות בדם. גם הבריכה- מטר מאיתנו, נראית אדומה לגמרי.
אני רוצה ללכת להתקלח, הולכת כמה צעדים ונתקפת סחרחורת. חוזרת למיטה. מיכל מודדת לי לחץ דם – 90/40
לפני הלידה ידעתי שארצה לאכול את השילייה, בין השאר כי אני אנמית וידעתי שהיא תחזק אותי. סיכמתי עם שכן בשלן ש יבוא לבשל אותה אחרי הלידה. ביודעי שגם חברותיי, כמוני צמחוניות, וגם המיילדת.
אבל עם הסחרחורת הרגשתי שאני רוצה, צריכה, את השילייה ע כ ש י ו. כמו שהיא, חיה. בקשתי שיכינו לי. אף אחת לא התלהבה, בסוף מיכל הוציאה את הקרומים, הפרידה את החלק האכיל והגישה לי. מעדן. ממליצה לכל אישה. אני חושבת שזה מאוד חיזק אותי והחזיר לי אנרגיה. וזה לא מגעיל. חתיכה היא שמה בשביל להכין תרופה הומיאופטית למיכאל ואת השאר בפריזר.
שלשום היה לי יומולדת. קברנו אותה ושתלנו עליה עץ זית קטן בגינה, בטקס מרגש עם חברים ושירה.
אני מודה על לידה פעילה ומעצימה
מודה על החסד והכאב
מודה למי שעזרו – בארץ ובשמיים
מודה לגוף שלי ולכוחות נפשי
מודה על תינוק בריא ויפה
באהבה!
שאשי
This entry was posted on יום רביעי, מאי 11th, 2011 at 21:54
You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 פיד
Comments are closed.
